עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
(דברים כח כב) בניך ובנותיך נתונים לעם אחר. אמר רב חנן בר רבא אמר רב זו אשת האב. (שם לב כא) בגוי נבל אכעיסם. אמר רב חנן בר רבא זו אשה רעה וכתובתה מרובה. ר׳ אליעזר אומר אלו הצדוקין וכה״א (תהלים יד א) אמר נבל בלבו אין אלהים. במתניתא תנא אלו אנשי ברבריאה ואנשי מסטנאי שמהלכין ערומין בשוק שאין לך משוקץ ומתועב לפני המקום יותר ממי שמהלך בשוק ערום. ר׳ יוחנן אומר אלו חברייא. אמרו ליה לר׳ יוחנן אתו חברי לבבל שגא נפל. אמרי ליה מקבלי שוחדא תריץ יתיב. גזרו על ג׳ מפני ג׳. גזרו על הבשר מפני המתנות. גזרו על חמרחצאות מפני הטבילה. קא מחטטי שכבי מפני ששמחים ביום אידם שנא׳ (ש״א יב טו) היתה יד ה׳ בכם ובאבותיכם. ואמר רבה בר שמואל זו חטוטי שכבי דאמר מר בעון חיים מתים מתחטטין:
עין יעקב
כז "בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ נְתֻנִים לְעַם אַחֵר". (דברים כ״ח:ל״ב) אָמַר רַב חָנָן בַּר רָבָא, אָמַר רַב: זוֹ אֵשֶׁת הָאָב. (שם לב) "בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם", אָמַר רַב חָנָן בַּר רָבָא, [אָמַר רַב]: זוֹ אִשָּׁה רָעָה וּכְתֻבָּתָהּ מְרֻבָּה. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אֵלּוּ הַצְּדוֹקִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (תהילים י״ד:א׳) "אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ: אֵין אֱלֹהִים". בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: אֵלּוּ אַנְשֵׁי בַּרְבַּרִיאָה, וְאַנְשֵׁי (מסטנאי) [מַרְטְנָאִי], שֶׁמְּהַלְּכִין עֲרֻמִּין בַּשּׁוּק, שֶׁאֵין לְךָ מְשֻׁקָּץ וּמְתֹעָב לִפְנֵי הַמָּקוֹם, יוֹתֵר מִמִּי שֶׁמְּהַלֵּךְ בַּשּׁוּק עָרֹם. רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר: אֵלּוּ חַבָּרַיָּא. אָמְרוּ לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן: אַתּוּ חַבָּרֵי לְבָבֶל, שָׁגָא נָפַל. אָמְרוּ לֵיהּ: מְקַבְּלֵי שֹׁחֲדָא! תְּרִיץ יָתִיב. גָּזְרוּ עַל שְׁלֹשָׁה מִפְּנֵי שְׁלֹשָׁה, גָּזְרוּ עַל הַבָּשָׂר, מִפְּנֵי הַמַּתָּנוֹת. גָּזְרוּ עַל הַמֶּרְחֲצָאוֹת, מִפְּנֵי הַטְּבִילָה. קָא מְחַטְּטֵי שַׁכְבֵי, מִפְּנֵי שֶׁשְּׂמֵחִים בְּיוֹם אֵידָם, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמואל א י״ב:ט״ו) "וְהָיְתָה יַד ה' בָּכֶם וּבַאֲבוֹתֵיכֶם". וְאָמַר רַבָּה בַּר שְׁמוּאֵל: זוֹ חִטוּטֵי שַׁכְבֵי, דְּאָמַר מַר: בַּעֲוֹן חַיִּים מֵתִים מִתְחַטְּטִין.